שתל דנטלי

הוא התקן המשמש כנקודת עיגון ללסת ומשתמשים בו ברפואת השיניים כדי להלשים שיניים חסרות. השתל הוא מעין "דיבל" בעל הברגה כפולה. הראשונה היא חיצונית ומשמשת לעיגון השתל לעצם הלסת, והשנייה היא פנימית, ומשמשת לעיגון אביזרים חיצוניים לשתל. אביזרים אלו מכונים: חלקי שיקום, השתל עשוי בדרך-כלל מטיטניום. המתכת ממנה עשוי השתל היא מתכת אצילה, כלומר מתכת שאיננה יוצרת תגובה כימית עם הגוף

רמת ההצלחה והבטיחות של ביצוע שתלים גבוהה למדי. אחוזי השרידות של שתלים בפה על פי מחקרים עומדים על כ-95% בטווח של 5 שנים לאדם הסובל מחוסר שיניים השתלים עשויים להחזיר את התפקוד, את המראה של חיוך אסתטי, דיבור נאות, וכמובן את היכולת ללעוס. הסיכונים בביצוע שתל דנטלי הם בעיקר כישלון השתל כתוצאה מחוסר קליטה שלו בעצם הלסת, שבר שלו לאחר מספר שנים, ופגיעה באיברים סמוכים למיקום ביצוע ההשתלה. איברים אלו יכולים להיות הסינוס המקסילרי בלסת העליונה, והעצב המספק את התחושה לשפה הקדמית בלסת התחתונה.